אפשר להסתכל על עידן המידע, ביג דאטה כמו שחברות הענק קוראות לזה, כעידן שיש בו ברכה או קללה
אבל לפני שנתחיל, העידן הזה מזכיר לי בדיחה של סטטיסטיקאים:
חבורת סטטיסטיקאים נוסעת ברכבת באנגליה, ולפתע רואים עדר של כבשים שחורות.
מיד קם אחד הסטטיסטיקאים ואומר: "האם ניתן להסיק שכל הכבשים באנגליה שחורות?"
קם השני ואומר: "אולי זה לא כל הכבשים באנגליה. ניתן להסיק שחלק מהכבשים באנגליה שחורות."
השלישי טען: "אולי רק היום הן שחורות. אז ניתן להסיק שרק היום, חלק מהכבשים באנגליה שחורות".
ואז הרביעי אומר: "אבל אנחנו רואים רק את הצד הימני של הכבשים, אז ניתן להסיק שרק היום, חלק מהכבשים שחורות בצד אחד."
לשם העולם הולך. ואני לא מתכוון לבדיחות לא מצחיקות.
אלא לזה שקשה לקבוע כללים. לכל כלל יש יוצא מן הכלל והדברים משתנים כל הזמן.
כמו שלמדנו במערכת הבחירות האחרונה בארה"ב, יש מספר אמיתות מקבילות. האמת שלי והאמת שלך. תלוי מאיזה כיוון מסתכלים.
יש דבר אחד שהקורונה לימדה אותי, אי אפשר לדעת בוודאות שום דבר.
חלק מהאוכלוסייה הצעירה והחזקה מתמודדת עם הקורונה בקלות, ללא תופעות לואי (א-סימפטומטי) וחלקה נופל לרגליה עם תופעות לוואי, חלקם אף נכנע לה. חוסר וודאות זהה גם לגבי האוכלוסייה הבוגרת.
אני מרגיש בתקופה האחרונה, שהחוסר ודאות של הקורונה מחלחלת גם לשוק הנדל"ן.
הרי אנשים צריכים מקום לגור בו, הם גם רוצים מקום כזה.
אבל שפע האפשרויות יוצר תחושה של "ילד בחנות ממתקים".
ואם בממתקים קשה לפעמים להחליט. איך נחליט כשמדובר בהחלטה של מיליונים?
כאן נכנס לתמונה עידן המידע.
אני רואה לקוחות שמתלהבים, ואחרי מספר ימים משנים את דעתם.
בד"כ זה תוצר לוואי של רעש, הפרעות חיצוניות שמשפיעות על מקבלי ההחלטות, הצפת מידע לא רלוונטי.
אם פעם פעלנו לבד והחלטנו לבד. היום אנחנו מדברים, משתפים, מתייעצים…
החלק הפחות טוב בזה הוא שמה שנכון וטוב לאחד, לא בהכרח נכון טוב לאחר.
כשאתם שואלים אדם אחר, על משהו מסוים שעבורו הוא לא חשוב, הוא יכול לבלבל אתכם.
לו זה לא מתאים, הוא "ירעיש" לכם עם התובנה שלו לגבי חדרים מרווחים או לגבי גישה קשה או רעש מהכביש וכו'…
אנחנו מנסים לעשות את הדבר הבטוח והנכון.
לקנות דירה טובה, לעשות עסקה טובה, במיקום טוב.
לחלק חשוב החינוך ושיהיה בית ספר קרוב בסביבה. לחלק חשוב רק התקציב ושהם יצליחו לעמוד בתשלומי המשכנתא. לחלק חשוב הנוף או להסתכל על השקיעה. לחלק חשוב שהגישה תהיה נוחה, או הקירבה למקום העבודה.
זוכרים את השינויים? העבודה מתחלפת, הילדים מסיימים ללמוד, השכונה כבר לא כשהייתה, הברכיים כבר לא כשהיו. כל הפרמטרים שחשבנו שהם נכונים לפני 10 או 20 שנים כשעברנו לכאן, כבר לא חשובים.
מה שלכם עשה טוב בעבר, צריך להתאים לבא בתור…
אז איך בוחרים נכון ?
זה ישמע רוחני, אבל קודם כל… הנכס צריך לצבוט לכם בלב. אתם צריכים להרגיש שאתם רוצים לבלות שם את השנים הבאות. אח"כ צריך לחשוב על ההבדלים בין רצונות לצרכים, אנחנו רוצים הרבה אבל צריכים מעט.
אבל את זה נשאיר לפעם הבאה.